ספר שופטים - המהדורה המבוארת

במה עוסק הספר?

ספר שופטים הינו הספר האחרון ב"משנה תורה" ("הדובדבן שבקצפת") העוסק בהבאת תבנית החיים הלאומיים היהודיים בארצם לידי שלמות עם בניינם של שני המוסדות המכוננים של הארץ, הסנהדרין והמלך. המוסד השלישי, המקדש, נמצא בתווך: הוא מיוסד על ידי המלך המשיח והסנהדרין יושבת בו. הספר עוסק בסמכות הסנהדרין, והליכי המשפט והעדות, בסמכות ההורית (כיבוד הורים), ובסמכות המלך. וביניהם בהלכות אבלות.

נראים הדברים כי "משנה תורה", וספר "שופטים" בפרט, נכתב מתוך חזון עמוק לשמש יסוד למדינה היהודית שראה הרמב"ם לנגד עיניו: הדרכתו הרעננה והנשגבת לחייל היהודי, למלך היהודי, לחידוש הסנהדרין, ולשופט היהודי, ש"ראוי להורות בכל התורה כולה", שהרי החיבור הזה, "משנה תורה", עתיד לשמש את חכמי הסנהדרין, שהרי הוא "מקבץ לתורה שבעל פה כולה", ושמו של הספר כספר מלכות שהמלך צריך לשאת לכל מקום, מביאים לידי הבנה שהחיבור הזה נועד לא רק לסכם את התורה כולה אלא גם לכונן ולקדם את המימוש הנשגב של התורה בבניין מוסדותיה, בהעצמת ישראל ובמימוש תכלית האדם.

מתוך ההקדמה לספר: מדוע הלכות אבל נכללות בספר זה?

אמנם הרמב"ם עצמו מטעים את סידור הדברים, מפני שיש מצווה להתאבל על המת ואין מצווה להתאבל על הרוגי בית דין, ודיני הרוגי בית דין כבר נתפרטו בהלכות סנהדרין: "וּלְפִי זֶה כָּלַלְתִּי הֲלָכוֹת אֵלּוּ בְּסֵפֶר זֶה, שֶׁהֵן מֵעֵין קְבוּרָה בְּיוֹם מִיתָה, שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה". אך הלב אינו רווה רק מטעם זה, ואין בו די. כלום לא היה מתאים להביאו לאחר הלכות טומאת מת או כיוצא בזה? מה טעם להציבן לפני סיום הספר? מדוע להזכיר עניין אבל וצער לפני עניין מלכים וגאולה וימות המשיח?

אלא שכך הוא היצע הדברים. אמר החכם מכל האדם: "טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל... בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ". רוב הבריות חושבים על חייהם רק בשעה שהם הולכים אחר מיטת המת. הבא ללמוד את הלכות אבל, נמצא למד לא רק על המת ועל המוות אלא גם על החיים ועל משמעותם, שהרי המת הלך למנוחה, והותיר את אבליו לאנחה, ורצוי שיתעורר האדם לחשוב על חייו, על מגמתם ועל תפקודו בהם: יפסיק לצער את עצמו על מנהגו של העולם וייטיב את מנהגיו שלו, בני התיקון. יֵצא האדם מן המוות אל החיים. שאם אינו חי במובן העמוק ביותר של החיים, למה לו תחיית המתים של ימות המשיח? כדברי הרמב"ם: "ואיך יחיו הרשעים והם מתים אפילו בחייהם".

נוסף על זה, מהלכות אבלות פרטית, אנו מגיעים להלכות אבלות לאומית: על חורבן ארץ ישראל, על חורבן בית המקדש, על שמועה שבאה שנהרג רוב הציבור. תיקונן של שואות לאומיות אלו בא בהלכות מלכים, בהקמת מדינה שיש בה סילוק שעבוד מלכיות וחזרה לדת האמת. הלכות אבל קודמות להלכות מלכים. ואין לך משל יפה המטעים את הדבר מן המובא במדרש. וזה לשונו:

משל לאב ובן שהיו מהלכין בדרך, ונתייגע הבן ואמר לאב: "היכן היא המדינה [=העיר]?". אמר לו: "בני, סימן זה יהא בידך: אם ראית בית הקברות לפניך - הרי היא המדינה קרובה לך". כך אמר להם הקב"ה לישראל: "אם ראיתם את הצרות שתכפו אתכם, באותה שעה אתם נגאלין".

הספר כולל את:

הלכות הסנהדרין - כיצד ממנים שופטים? האם תמיד הולכים לפי הרוב? מהם העונשים העומדים לרשותם? ועוד

הלכות עדות - כיצד חוקרים את העדים? מהם עדים זוממים?  מי פסול לעדות? ועוד

הלכות ממרים - מהו גבול הציות לסנהדרין? עד היכן כיבוד הורים? ועוד

הלכות אבל - כיצד מתאבלים? עד היכן גבול האבל? כיצד מנחמים, מה מותר ומה אסור? איך דואגים ל"ואהבת לרעך כמוך"?

הלכות מלכים ומלחמות? - כיד ממנים מלך ומהם תפקידיו? מהם דיני המלחמה? מי פטור ממלחמה? מה יחס התורה לגויים? מה באמת יקרה כשיגיע המשיח?

דוגמאות:

העורכים

הספר יוצא לאור בשיתוף פעולה עם מכון משפטי ארץ

הלכות סנהדרין והלכות עדות : ר' אריאל אררט, משרד המשפטים

הלכות ממרים: הרב עמנואל מזרחי, ישיבת "אור וישועה"

יועצים ועורכי משנה: ד"ר יחיאל קארה, האקדמיה ללשון העברית; הלל גרשוני (נוסח הרמב"ם), ישיבת "תורת החיים". צוות "מכון משפט ארץ" בעפרה: הרב חיים בלוך, הרב עדו רכניץ, הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב איתי אליצור. וכן: הרב יואל קטן, "ישיבת שעלבים"; הרב אריה כהן, חיפה; הרב חננאל זייני, ישיבת "אור וישועה"; הרב שמואל אריאל, "ישיבת עתניאל".

ייעוץ בזיהויי הצומח: פרופ' זהר עמר, אוניברסיטת בר-אילן

התקנה לדפוס: יעקב עציון. עיצוב עטיפה: הילה בירן. הפקה: יצחק וייספיש