משנה תורה להרמב"ם – פתח דבר

"דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יי וּקְרָאוּ, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה" (ישעיה לד,טז; מובא בהל' קידוש החודש יט,טז)

"כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יי כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיה יא,ט; מובא בסוף משנה תורה)

סֵפֶר "מִשְׁנֵה תּוֹרָה" הַמֻּגָּשׁ לְפָנֶיךָ, הוּא אַחַת מִיצִירוֹת הַמּוֹפֵת שֶׁבְּנִכְסֵי הָרוּחַ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ הַחִבּוּר הַגָּדוֹל, מְלֵא הָעֹז וְהֶחָזוֹן, שֶׁחִבֵּר הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, הָרַמְבָּ"ם, לְתוֹעֶלֶת כָּל יְהוּדִי.

הַסֵּפֶר מַקִּיף אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בִּמְרֻכָּז, מְבֹרֶרֶת וּמְלֻטֶּשֶׁת כְּפִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה בְּהַר סִינַי.מִיּוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר וְעַד הַיּוֹם, עָבַר הַחִבּוּר שִׁבּוּשִׁים וְשִׁנּוּיִים לָרֹב, מֵהֶם בְּיוֹדְעִין מֵהֶם שֶׁלֹּא בְּיוֹדְעִין. מִשּׁוּם כָּךְ, הַדְּפוּסִים הַמְּצוּיִים מְלֵאִים שְׁגִיאוֹת רַבּוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, שִׁבּוּשִׁים וְהַשְׁמָטוֹת מֵחֲמַת הַצֶּנְזוּרָה הַנּוֹצְרִית, תִּקּוּנֵי עֲרִיכָה שֶׁל מַעְתִּיקִים עַמֵּי אֲרָצוֹת וּמַדְפִּיסִים שֶׁנּוֹקְשׁוּ וְנִלְכְּדוּ בְּעִקְבֵיהֶם, וְהַחִבּוּר שֶׁיָּצָא מְזֻקָּק מִתַּחַת יְדֵי הָרַמְבָּ"ם הִשְׁתַּנָּה עַד לִבְלִי הַכֵּר.

הַמַּהֲדוּרָה הַמְּדֻיֶּקֶת וּמְלֵאַת הֶהָדָר שֶׁלְּפָנֶיךָ הִיא פְּרִי עֲמַל שָׁנִים הַרְבֵּה שֶׁהִשְׁקִיעוּ בָּהּ חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְרֹאשׁ לְכֻלָּם הָרַב יוֹסֵף קַאפֵח זַצַ"ל, שֶׁהִתְאַמְּצוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַנֹּסַח הַמְּקוֹרִי שֶׁיָּצָא מִתַּחַת יְדֵי הָרַמְבָּ"ם, עַל פִּי כִּתְבֵי הַיָּד הָעַתִּיקִים וְהַמְּדֻיָּקִים שֶׁל הַחִבּוּר.

יִחוּדָהּ שֶׁל מַהֲדוּרַת מוֹפֵת זוֹ, הוּא בְּכִנּוּס כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַד כֹּה בְּנִסָּיוֹן לְשַׁחְזֵר אֶת הַנֹּסַח הַמְּקוֹרִי, וּבְהַגָּשָׁתוֹ לַקּוֹרֵא, בִּתְפִלָּה כִּי קָרַבְנוּ לַאֲשֶׁר רָאָה בַּחֲזוֹנוֹ רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם. אַף צֵרַפְנוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת תַּמְצִיתִיִּים, כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַקְּרִיאָה וְהַלִּמּוּד בּוֹ, בֵּין בְּעִיּוּן בֵּין בְּשִׁנּוּן.

מִשְׁנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה וְהַסְּדוּרָה שֶׁל הָרַמְבָּ"ם מְסַיַּעַת לָאָדָם לִלְמֹד אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ הָעִקָּרִיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ בִּתְקוּפָה קְצָרָה. הַכָּרַת שְׁבִילֵי הֶהָגוּת שֶׁשַׁעֲרֵיהֶם מַדָּע וְאַהֲבָה, מוֹבִילָה לְתַכְלִיתָם שֶׁל הַחַיִּים, חַיֵּי אֱמֶת שֶׁל הַכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲבָנַת דַּרְכּוֹ בַּמְּצִיאוּת הַנִּגְלֵית לְעֵינֵינוּ. עָצְמַת הַחַיִּים וְנִצְחִיּוּתָם הִיא בַּהֲלִיכָה מַעֲשִׂית בִּדְרָכָיו, בְּטַהֲרַת הַגּוּף וּבִקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ.

שְׁמוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר, "מִשְׁנֵה תּוֹרָה", שֶׁהוּא כִּשְׁמוֹ שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה הַמְּיֻחָד שֶׁנִּצְטַוּוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לִכְתֹּב לְעַצְמָם, מְשַׁקֵּף אֶת יִעוּדוֹ בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ: סֵפֶר מַלְכוּת הַבָּא לְהָשִׁיב לְעַמֵּנוּ תִּפְאֶרֶת יְמֵי קֶדֶם. הַלּוֹמֵד בַּסֵּפֶר וְהוּא מְלַוֵּהוּ בְּכָל עֵת, יִזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת סוֹד קִסְמָם שֶׁל הַחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים וְאֶת מְלוֹא הֲדָר כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּפִי שֶׁעֲתִידָה לָשׁוּב בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּגִּיעוּ יָמִים וְתֵעָשֶׂינָה כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁבְּסֵפֶר זֶה לִמְצִיאוּת חַיָּה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ, אֲשֶׁר תָּאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְאוּלָם שְׂכָרָם שֶׁל הַלּוֹמְדִים, שֶׁהֵכִינוּ אֶת עַצְמָם לִקְרָאת שָׁעָה גְּדוֹלָה זוֹ, אֵינוֹ רַק לֶעָתִיד לָבוֹא. לִמּוּד מַקִּיף שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲמִידֵנוּ עַל הַדֶּרֶךְ הָרְאוּיָה שֶׁהַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לָלֶכֶת בָּה, וְעַל חוֹבָתֵנוּ לְעַצֵּב אֶת חַיֵּינוּ מִתּוֹךְ אִמּוּץ שְׁבִילֵי הֶהָגוּת שֶׁל הַהֲלָכָה כֻּלָּהּ בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם.אָנוּ תְּפִלָּה כִּי סִיּוּעַ אֱלֹהִי יְלַוֵּנוּ לְהַצְלָחָה בִּמְשִׂימָה נִשְׂגָּבָה וְרַבַּת הוֹד זוֹ.