 |
|
|
 |
|
|
|
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
|
איננו יודעים כיצד נראה הרמב"ם, וכנראה לעולם לא נדע . אך נוכל לדעת מה היה אומר הרמב"ם על הדרך בה תואר.
| תמונה א: תבליט דיוקנו של הרמב"ם באולם הכניסה לבית הקונגרס האמריקאי.
התבליט נעשה בשנת 1953, והוא אחד מבין 23 תבליטים (ביניהם גם משה רבנו) המוצגים, כמי שעבודתם היוותה את תשתית החוקה האמריקאית. בתבליט זה נראה הרמב"ם כדמות פילוסוף יווני, דבר שהתורה אוסרת אותו, כפי שמנסח זאת הרמב"ם עצמו במשנה תורה:
| "אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מידמין להם - לא במלבוש, ולא בשיער, וכיוצא בהן: שנאמר "ולא תלכו בחוקות הגוי" (ויקרא כ,כג), ונאמר "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח,ג), ונאמר "הישמר לך, פן תנקש אחריהם" (דברים יב,ל). הכול בעניין אחד הוא מזהיר: שלא יידמה להן - אלא יהיה הישראלי מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר "ואבדיל אתכם מן העמים" (ויקרא כ,כו). לא ילבוש במלבוש המיוחד להן. ולא יגדל ציצית, כמו ציצית ראשם..." (ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים יא, א-ב).
| >> את התבליט ניתן לראות באתר: http://www.aoc.gov/cc/art/lawgivers/maimonides.cfm
|
תמונה ב:
פסלו של הרמב"ם ליד ביתו, בעיר מולדתו בקורדובה שבספרד,
פוסל בשנת 1935 (כמוצג לשנת 800 ללידתו, אע"פ שסביר להניח את שנת לידתו ב 1138 ולא ב 1935). גם כאן, למרבה האירוניה, כמובן שהתורה רואה גם בפסלי אדם של נוי, ביטוי לעבודה זרה, והרמב"ם מפרט:
| "אסור לעשות צורות לנואי, ואף על פי שאינן עבודה זרה: שנאמר "לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב" (שמות כ,יט) - כלומר צורות של כסף ושל זהב שהן לנואי [=לנוי], כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודה. ואין אסור לצור לנואי, אלא צורת האדם בלבד" (הלכות עבודה זרה ג, טו[בדפוסים הלכה י]).
|
>> ראה באתר: http://www.digit.org.uk/upload/c_img_4575_6_8_1_5_2004.jpg
|
תמונה ג:
תמונתו המפורסמת של הרמב"ם המופיעה על שטר שמדינת ישראל הוציאה לכבודו בשנת התשמ"ג.
תמונה מזויפת זו נעשתה כנראה ע"י גוי או יהודי מומר. הזייפן לא קרא את דברי הרמב"ם במשנה תורה האוסרים גילוח פאות הזקן:
| "אין מגלחין פאתי הראש, כמו שהיו עושין עובדי עבודה זרה וכומריהן -שנאמר "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא יט,כז)" (הלכות עבודה זרה יב, א).
| >> ראה תמונה באתר: http://www.jr.co.il/pictures/israel/currency/jril0709.jpg
|
איננו יודעים כיצד נראה הרמב"ם, וכנראה לעולם לא נדע, כפי שלא נדע כיצד נראו אבות האומה. הדיוקנאות המצויים כיום, הנועדו להנציח את הדמות, הריהם פרי דמיונם המפותח של האמנים עצמם. בתקופתו של הרמב"ם לא היו מקובלים ציורי דיוקנאות, מה גם שהתורה, כפי שמשתקף מהתבטאויותיו בפסקיו של הרמב"ם, ראתה בכך עבירה. האמת, שהנצחתו של חכם ישראל הנפטר אינה אלא בהנצחת דברי חוכמתו; שהרי בדברי הרמב"ם עצמו אין אף חשיבות למצבה בקברו של חכם ישראל:
| "ומציינין [מסמנים] את הקברות [כדי שהכהנים ידעו להתרחק מהם], ובונין נפש [סימן, מצבה] על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן- דבריהם הם זכרונם" (הלכות אבל ד,ד).
| דבריו הנצחיים, כדברי התורה וחכמיה, חיים בנו ופועמים בכל יום ויום.
| |
|
