איננו יודעים כיצד נראה הרמב"ם, וכנראה לעולם לא נדע. אך נוכל לדעת מה היה אומר הרמב"ם על הדרך שבה תואר.
תמונה א:תבליט דיוקנו של הרמב"ם באולם הכניסה לבית הקונגרס האמריקאי. התבליט נעשה בשנת 1953, והוא אחד מבין 23 תבליטים (ביניהם גם משה רבנו) המוצגים, כמי שעבודתם היוותה את תשתית החוקה האמריקאית. בתבליט זה נראה הרמב"ם כדמות פילוסוף יווני, דבר שהתורה אוסרת אותו, כפי שמנסח זאת הרמב"ם עצמו במשנה תורה:
פוסל בשנת 1935 (כמוצג לשנת 800 ללידתו, על אף שסביר להניח את שנת לידתו ב-1138 ולא ב 1935). גם כאן, למרבה האירוניה, מובן שהתורה רואה גם בפסלי אדם של נוי, ביטוי לעבודה זרה, והרמב"ם מפרט:
איננו יודעים כיצד נראה הרמב"ם, וכנראה לעולם לא נדע, כפי שלא נדע כיצד נראו אבות האומה. הדיוקנאות המצויים כיום, הנועדו להנציח את הדמות, הריהם פרי דמיונם המפותח של האמנים עצמם. בתקופתו של הרמב"ם לא היו מקובלים ציורי דיוקנאות, מה גם שהתורה, כפי שמשתקף מהתבטאויותיו בפסקיו של הרמב"ם, ראתה בכך עבירה. האמת, שהנצחתו של חכם ישראל הנפטר אינה אלא בהנצחת דברי חוכמתו; שהרי בדברי הרמב"ם עצמו אין אף חשיבות למצבה בקברו של חכם ישראל: