ניוזלטר:   הרשם עכשיו  |  ארכיון

ההבדל בין המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה לזו של רמב"ם לעם

רמב

אחד הפירושים על דרך הפשט הוא פירוש "רמב"ם לעם" שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק. חשיבותו של חיבור זה רבה, בכך שקירב את הרמב"ם ללומדים רבים וניכר בו עמלם וטוב שכלם של הרבנים המבארים. מהדורתנו שונה מהותית מזו של רמב"ם לעם.

כידוע הנוסח של רמב"ם לעם הוא נוסח דפוסים הראשונים ונוסח מהדורת רומי ר"מ (שנת 1480) ורק לעתים יש בה הערות לנוסח כתבי היד התימניים של החיבור. נוסח זה לוקה בחסר באופן בולט, ולאחר שהארכנו בטיב המהדורות בהקדמה למהדורתנו בכרך אחד, אין צורך להאריך כאן.

הנוסח המשובש נוגע גם בחלוקת ההלכות והמספור המוטעה; וכן בהעדר האיורים המקוריים של הרמב"ם. לעתים מובאת בהערות גרסת כתבי היד התימניים, כדי לפתור קושי זה או אחר, אך דבר זה נעשה באופן ארעי וללא שיטה. מובן שביאור המסתמך על נוסח משובש, פעמים רבות יימצא לקוי בבסיסו ובעיקרו, בבארו לשונות שמעולם לא יצאו מתחת יד רבנו.

פרשנות נאמנה למקור

עניין חשוב הוא הנאמנות לפרש את המחבר על פי דבריו שלו, הרמב"ם על פי הרמב"ם. פעמים רבות ביאור דברי הרמב"ם במהדורת "רמב"ם לעם", כמו גם בחיבורים אחרים, הוא על פי פרשנים אחרים, לעתים בניגוד לפירוש הרמב"ם עצמו. הסיבות לכך מגוונות: נוסח משובש של "משנה תורה" שעמד לפני הפרשן, היעדר תרגום נאמן למקור בפירוש המשנה (עד שחילצו מו"ר הגר"י קאפח ממחלצות השפה הערבית), אי עיון ב"מורה הנבוכים", השופך אור על עניינים בספר "משנה תורה" (לעתים הדבר נובע ממחשבה מוטעית המנתקת את שני החיבורים זה מזה), תבנית מחשבתית צמודה לפרשנות מסוימת שקשה להשתחרר ממנה וכיוצא בזה. 

עיקר החסרון בביאור של רמב"ם לעם הוא כי הביאור אינו נאמן לביאורי הרמב"ם עצמו. פעמים רבות אין זהו רמב"ם על פי רמב"ם אלא רמב"ם על פי פרשנים אחרים (לדוגמה רש"י ותוספות).

כך למשל המושג 'קמיצה' שהתקבע הפירוש שמשמעו כפיפת שלוש האצבעות האמצעיות בכף היד, כפירוש רש"י (כגון בבלי, כתובות ה,ב), בעוד שלדעת הרמב"ם מדובר בארבע אצבעות (מעשה הקרבנות יג,יג). לכן למשל העדפנו להשתמש במילונו של ר' תנחום הירושלמי, מילון ייעודי לספר משנה תורה, שנכתב במצרים סמוך לכתיבת חיבור זה.

דוגמאות מאפיינות:

מאכלות אסורות ב,יב: באור המילה וְהַדַּלְפוֹן

בדוגמאות לשרץ המים אומר הרמב"ם: "כָּל שֶׁאֵינוֹ בְּצוּרַת הַדָּגִים... כְּגוֹן כֶּלֶב הַמַּיִם וְהַדַּלְפוֹן וְהַצְּפַרְדֵּעַ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם".

את המילה "דלפון", שהוא ה"דולפין", פירשו שחציו דג וחציו אדם על פי דברי רש"י (בבלי בכורות ח,א), ולא ברור מדוע העדיפו "לעשות את התורה והשכל שני קצוות הסותרים זה אל זה" (מאמר תחיית המתים, עמ' פח; ועיין שם היטב, נספח ב, עמ' קסג דברים נפלאים ב"הדרכה המועילה מאוד בהשקפתך ודעותיך") .

גזילה ואבידה יג,ז: ביאור המילה אִמְרָיוֹת.

ברמב"ם לעם ביארו "שפות הבגד".

אבל הרמב"ם ביאר זאת בפירוש המשנה (נגעים יא,י) שאלו הם תוספות בד הנתפרות לנוי בשולי הבגד או בצווארונו בצבע שונה מצבע הבגד, וכן חתיכות בד הנתפרות לסימן כדי שלא יתחלף באחר.

אישות ב,טז, בביאור "פי הזוג".

רמב"ם לעם פירש "מספרים", וזהו הפירוש המקובל של זוג.

אך הרמב"ם בפירוש המשנה בנוסח המדויק (נגעים ד,ד) ביאר בהקשר זה שזוג הוא "אלכלבתין" (=מלקחיים), ולא כבמקומות אחרים של ביאורו, שביאר "אלמקץ" (=מספריים). וכל זה לא היה יכול להיות ידוע למבאר של רמב"ם לעם, כי בדפוסים כתוב בפה"מ שם "מספרים", שלא כהוגן.

גזלה ואבדה יג,ה. ברמב"ם: "הסימנים המובהקין סומכין עליהם ודנין על פיהם בכל מקום"

רמב"ם לעם: "אפילו באיסור, כגון להחזיר גט אישה בסימנים או להתיר עגונה על סמך סימנים שנמצאו בגוף הרוג (בבא מציעא כז:)".

אבל הרמב"ם כתב מפורשות בנחלות ז,ג, שאין משיאין אישה על סמך סימנים:

וְכֵן אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁרָאוּהוּ שֶׁנָּפַל לְגֹב אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, אוֹ שֶׁרָאוּהוּ צָלוּב וְהָעוֹף אוֹכֵל בּוֹ, אוֹ שֶׁנִּדְקַר בַּמִּלְחָמָה וּמֵת, אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג וְלֹא הִכִּירוּ פָּנָיו, אֲבָל הָיוּ לוֹ סִימָנִים מֻבְהָקִין בְּגוּפוֹ וְהִכִּירוּ אוֹתָן - בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אִם אָבַד זִכְרוֹ אַחַר כֵּן, יוֹרְדִין לַנַּחֲלָה בְּעֵדוּת זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.

כאמור, אין אלו אלא מעט דוגמאות משיטת הביאור, וללמד על הכלל יצאו.

מגמת הביאור במפעל משנה תורה היא לבאר רק את המילים הקשות, ואת טעם ההלכה בדרך הנאמנת לרמב"ם ובלשון קצרה, מבלי להיכנס לשאלות של מקורות הרמב"ם. המגמה לבאר "רמב"ם על פי רמב"ם" הובילה אותנו גם להסתמך על הפרשנים בני דורנו האמונים על דרך זו, ובראשם הגר"י קאפח זצ"ל ויבדל"א הגרנ"א רבינוביץ'.

כל זאת מלבד המאפיינים הנוספים היחודיים של ביאורנו: כותרות הפרק וכותרות המשנה, איורים, עיסוק בריאליה לפי הרמב"ם, הבאת הפסוקים, נספחים מעשיים, מפתחות ועוד.

מאפיינים נוספים

מנגנון ההערות של רמב"ם לעם כורך בד בבד שלושה אלמנטים שונים: מקורות הרמב"ם; דיון (לא-שיטתי) בהתאמה למקורות ולמקומות אחרים ברמב"ם; וביאור. השילוב של שלושת האלמנטים ביחד מפריע ללומדים רבים, בפרט על ידי השיטה של מספור עילי במהלך ההלכה. שיטה זו קוטעת את רצף הקריאה, ו"מכריחה" את הקורא להשפיל מבטו אל ההערות - מבלי שידע אם באותה הערה יש ביאור או רק הפניה למקור הדין.

ההפניות למקורות הרמב"ם והדיון בהם הוא מרכיב ניכר בביאור של רמב"ם לעם. מטרתנו שלנו בביאור היא להנגיש לפני הלומד את הרמב"ם כפי שהוא ולבארו, ולא לפרוש עיסוק במקורותיו. את אלו אפשר למצוא בנושאי כליו של הרמב"ם, ראשונים ואחרונים. שילוב ההפניות למקורות הופך את הביאור לארוך מדי לטעמנו, ועלול לבלבל את הלומד.

קבלו מתנה עוד היום!

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו

וקבלו בחינם את רשימת כל תרי"ג המצוות

 מניין המצוות הקצר לרמב"ם

עם ביאור תמציתי

דואר אלקטרוני
שם

לוח רמב"ם יומי

הצטרפו ללימוד הרמב"ם היומי. פרק אחד ליום נמשך כ-3 שנים 3 פרקים ליום נמשך כשנה לימוד ספר המצוות 2-3 מצוות כל יום נמשך כשנה. התחילו עכשיו! להורדת לוח זמנים

אתם יכולים ליהנות כבר היום מהמהדורה שלנו!

הזמינו עוד היום את המהדורה שלנו ותוכלו ליהנות מהנוסח המדויק, מהמפתחות הרבים ומהביאור הייחודי שלנו.

במהדורה שלנו יתרונות רבים על פני מהדורות קודמות.

הרכישה מתבצעת בשירות עצמי באתר. אנו נשלח לכם את הספרים עד הבית!

לדוגמאות  לרכישה