ספר קדושה (חדש)

במה עוסק הספר?

ספר קדושה הינו הספר החמישי ב"משנה תורה" המתאר את איסורי הביאה ואיסורי המאכלים.

הספר פותח בעריות האסורות, ממשיך להלכות נידה, משם להתבוללות (הבאה בדרך כלל מתוך עבירת ביאה על גויה) ולגיור, איסורי חיתון. בהמשך הספר עוסק באיסורי מאכל, בדרך הכנת המאכל, ובשחיטת החי.

ביאור הספר עשיר באיורים, סרטוטים ונספח של 16 עמודי צבע (!) , והוא בגדר חידוש גדול בפישוט ההלכות שבספר קדושה.

מהי קדושה? מהי הרלוונטיות של הספר לימינו?

(מתוך ההקדמה לספר ללא ההערות)

יסוד הוא בתורתנו שהיא תורת חיים, לא רק חיים של לימוד, אלא חיים של תורה. משום כך נתייגענו יותר בספר זה בניסיון לפשט את הדברים ולהציג לפני הקורא קו בהיר, קב ונקי, של ביאור השוזר מהלכי חיים, ולא רק ליקוט של ידיעות. פעמים הרבה אפשר להבין כל הלכה בפני עצמה, אבל קשה לתפוס את התמונה הכללית, כדרך הציטוט בראש עמוד זה. הנחת היסוד של ביאורנו הייתה שהדברים חייבים להיות פשוטים עד כמה שניתן, כגון בביאור קביעת ימי המחזור של האישה בהלכות נידה. ההלכות חייבות להיות מעשה חיים ונטועות בארץ, שהרי לא ייתכן שתצטרך כל אישה לנהל את חייה עם מחשבון ובו אלגוריתם מורכב של ימי נידה וימי ספירה בלי קשר למחזור הטבעי שלה. אמנם עדיין הדברים מורכבים, ואיננו משלים את עצמנו שהגענו לתכלית הפשטות הראויה, אך מכל מקום צעדנו בשביל מחשבה זה.

גם בעניין השחיטה והכרת חלקי הבהמה, קירבנו את הדברים להכרת המציאות. לכן צירפנו הקדמה להלכות שחיטה ובה תיאור של מבנה הגוף של הבהמה והעוף, כולל נספח ובו תמונות צבעוניות כדי לקרב את הדברים לחיים. משעה שהתורה היא תורת חיים, "אפשר שידָעֵם הכל: גדול וקטון, איש ואשה, בעל לב רחב ובעל לב קצר". כך התורה המעשית יש לה כיוון ועמוד שדרה, ואינה רק מעשה מרכבה של טבלאות ושיטות, פסקים ומחלוקות, שהאדם טובל בהן ואינו עולה מהן. אמנם לא בכל דבר הכל פוסקים כהרמב"ם, אבל אין כמוהו לתת תפיסה נכונה, יסודית ושיטתית, של התורה כולה. בביאור שלפנינו, נקטנו את פשט הדברים בהבנת שיטת הרמב"ם, ואנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שיזכנו לראות בקרוב בהוצאת מהדורה מורחבת הכוללת את כלל השיטות בתחום זה בתמצית הלכה למעשה, כגון שיטת שולחן ערוך והרמ"א, ובעניינים שנתחדשו בימינו.

וראוי להביא כאן את דברי הרדב"ז בסוף הלכות טרפות: "וידעתי שיש בהלכות שחיטות וטרפות דקדוקים הרבה וחומרות הרבה ומנהגים שונים, ואני לא כתבתי אלא דעת רבנו ושיטתו. והרוצה לעמוד על כל הפרטים והדקדוקים, יעיין בדברי בעלי החידושין, חדשים גם ישנים, ובדברי הפוסקים האחרונים, וייתן דעתו שלא לאבד ממונם של ישראל מפני חומרות יתרות."

הקדושה, שהיא נושאו של ספר זה, אינה קדושה של מקום, כדרך שנהוג לציין את היחס למקדש. ההלכות הללו, איסורי ביאה ומאכלות אסורות, באות להבדיל אותנו מן העמים. והקדושה בעניינן פירושה הבדלה והפרשה. נוסף על זה, יש למושג קדושה משמעות עמוקה יותר, להביא לחיים של קדושה, כמו שכתב רבנו:

וְטַהֲרַת הַגּוּף מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ מִן הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת, וּקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ גּוֹרֶמֶת לְהִדַּמּוֹת בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא יא,מד).

"קְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ מִן הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת" היא הריחוק מהליכות חיים קלוקלות, שאם האדם מתרחק מהן, הוא מידמה לשכינה. ומצוות ההתדמות לשכינה עוטפת את כל חיי האדם (כפי שאומר הרמב"ם בהרחבה בראש הפרק הראשון מהלכות דעות). לא רק קדושה במקום מסוים, כגון בבית הכנסת, או בזמן מסוים, כגון בתפילה, אלא בכל מעשה של האדם. ובסוף הלכות "מאכלות אסורות", הרמב"ם אומר: 

וְכָל הַנִּזְהָר בִּדְבָרִים אֵלּוּ - מֵבִיא קְדֻשָּׁה וְטַהֲרָה יְתֵרָה לְנַפְשׁוֹ, וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"(ויקרא יא,מד).

זו מטרת כל המצוות, להכניס את ה' לכל מעשה בחיינו. משום כך אנו מרבים לברך "אשר קדשנו במצוותיו". שהרי אמרו חכמים: " 'והתקדשתם והייתם קדושים'  - זו קדושת מצוות"

הלכות איסורי ביאה - מיהם קרובי משפחה האסורים בחיתון? מהם דיני  נידה, איך מתגיירים? מה דינו של ממזר? מהם דיני קדושה שבין איש לאשתו? מה מוגדר כיחוד? ועוד.

הלכות מאכלות אסורות - מהם בעלי החיים הכשרים לאכילה? מהו אופן הכשרת הבשר לאכילה (כולל דיני ניקור) ? מהם דיני בשר וחלב? מהו יין נסך וסתם יינם? אלו כלים צריך להטביל? מה מותר לאכול ממאכלי גויים? ועוד.

הלכות שחיטה - מהי דרך השחיטה הכשרה? אלו הן הטרפות? האם יש בשר חלק במסורת הרמב"ם? כיצד מקיימים מצוות שילוח הקן?  ועוד.

דוגמאות והקדמות מתוך הספר:

עמוד לדוגמה מהלכות גיד הנשה

עמוד לדוגמה (רזולוציה נמוכה) מעמודי הצבע בסוף הספר

עמוד לדוגמה עם איורים מבארים לספירת ימי נידה וזיבה

עמוד פותח מההקדמה להלכות נידה   

עמוד פותח מההקדמה להלכות שחיטה

מוד פותח מההקדמה לספירת ימי נידה וזיבה

העורכים:

הלכות איסורי ביאה: הרב ד"ר אלעד דוקוב ויונתן רבינוביץ.

הלכות מאכלות אסורות: הרב אוהד נפש, "ישיבת קרני שומרון" ו"מכון משה".

הלכות שחיטה: הרב רועי דובקין, "ישיבת תורת החיים", והשוחט נתנאל מילס, "ישיבת תקוע".

יועצים ועורכי משנה:

ד"ר יחיאל קארה, האקדמיה ללשון העברי.

הרב רועי דובקין.

צוות תלמידי חכמים מ"מכון משה".

הרב צפניה ערוסי.

אהד נפש.

הרב עמנואל מזרחי.

הלל גרשוני (נוסח הרמב"ם).

וכן: הרב ישראל מאיר לוינגר והרב אריה כהן.

ייעוץ בזיהויי הצומח: פרופ' זהר עמר, אוניברסיטת בר-אילן.

התקנה לדפוס: עמנואל מזרחי.

עיצוב עטיפה: הילה בירן.

הפקה: יצחק וייספיש.